בשביל לפרק בית צריך שמונה מוקשים, כל מוקש זה עשרה-אחד עשר קילו חומר נפץ. אתה שם את זה על עמודי תמך של בניין. אם לבניין יש שישה עמודי תמך, מספיק שאתה שם שלושה, שלושה מהם נופלים – הבניין נופל. אבל מה? אתה מביא אתך 40—50 מוקשים. אתה לא יכול לחזור אתם, אתה כבר חייב לפוצץ, זה מין קטע כזה, אז אתה שם בבית 40—50 מוקשים. מן הסתם הבתים שליד חוטפים את כל הזעזוע, גם הם קורסים, או שזה יוצר שרפה או שכל החממה או כל המסגרייה או כל מה שיש ליד הבית – גם זה עף. המ"פ אומר לך "תפוצץ, תפוצץ, שים, אין לי מה לעשות עם התחמושת הזאת, אני לא אחזיר אותה ואנחנו לא נלך באמצע עזה עם מוקש על הגב ובלי יכולת להיכנס למצב אם מתקילים אותך". זה אירוע חריג שחוזר על עצמו כמעט בכל פעולת הנדסה. אתה מגיע לפוצץ בית, אפילו אם הוא 20 מטר מרובע, שתי קומות. אתה מגיע עם המון-המון חומר נפץ כי הם תמיד נותנים לך אקסטרה, תמיד רוצים שתפוצץ ותמיד רוצים שאולי תהיה מוכן לעוד משימות או כל מיני דברים אחרים. הם שמו 45 מוקשים, 45 מוקשים זה חצי טון. חצי טון זה כמו פצצה של מטוס. זה עדיין חצי טון 4C (חומר נפץ). ההדף זז בהתאם לשטח. יכול להיות שכדי לפוצץ פיר של מנהרה ולמוטט כמה עשרות מטרים ממנה אתה שם חמישה מוקשים, 50 קילו, כי ההדף זז וזה מקריס את כל המנהרה. אתה רואה בקצה השני, עוד קילומטר מפה, את הפיר השני עף. אתה מפוצץ בית פה, אתה רואה את האפקטים גם חצי קילומטר משם. עמוד בטון שהוא מטר וחצי על רוחב של חצי מטר עף לתוך בית אחר – זה מחסל שני חדרים. אולי זה לא מפיל את הבית, אבל מחסל שני חדרים. זה ב-360 מעלות [מסביב למקום הפיצוץ]. אתה צריך להתרחק 300 מטר אחורה כדי שאתה לא תיפגע, אתה חייב להיות בתוך כלי משוריין בשביל שלא יקרה לך כלום. זה כבר אומר שיש לך ב-300 מטר דברים שנפגעים, ב-360 מעלות. שלא לדבר על עמודי חשמל ליד שקורסים, ולא נדבר על חוטי חשמל וכל מיני צינורות מים שחוטפים את ההדף. אני ראיתי צינור מים גדול שבגלל שה-D9 (בולדוזר משוריין) כבר עבר והוא נחשף, פשוט התמוטט עליו משהו מצפע חי"ר או מהחטפן (אמצעים לפריצת שדות מוקשים הפועלים באמצעות פיצוץ שרשרת חומר נפץ באורך עשרות מטרים). הצינור פשוט התפוצץ ואתה רואה גלונים של מים, מאגר מים מתוקים, מים לשתייה. ראו שזה לא ביוב. זה נזק שאתה לא חושב [עליו] אבל הוא 200 מטר ממקום הפיצוץ, 100 מטרים ממקום הפיצוץ – וחוטף. האפקט של מה שהפיצוצים עושים יוצר המון נזק, וזה לא מעניין. "שים, שים, אני לא יכול להחזיר חומר נפץ". המ"מ אומר "אני לא רוצה לחזור עם חומר נפץ עליי, [אם] רפ"ג (רקטה נגד טנקים) פוגע לי בטנק – אני עף". אז הוא אומר "אני כבר אשים את כל מה שקיבלתי". הוא נגרר. אני יודע שאתה מקבל את הפקודות של "אל תחזיר". קיבלת את ה-40 מוקשים? תפוצץ. יש לך עוד ביתן קטן כזה, מחסן ליד הבניין? שים בו שני מוקשים, שים בלול, בסככה הזאת. זה קורה, אתה מקבל כמה שיותר מוקשים. אתה גם עורם באמצע את כל מה שאתה מוצא מסביב, אם יש בלוני גז 50 מטר משם – אתה לוקח, שם אותם בתוך הבית, עורם את הכול בתוך הבית ואז זה מעיף את זה עם הבניין.